ולפאתי מזרח? פרספקטיבות מזרחיות על האזור, לפני ואחרי 1948

סמינר לזכרה של ד"ר גלית סעדה אופיר אשר נקטפה מאיתנו בעודה בתחילת דרכה האקדמית והאינטלקטואלית.

מפגש I: מזרחיות כספציפיות היסטורית ישראלית: מעמד, סטטוס מפלגה
מאיר עמור, אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאול
24.11.20

 

האם מזרחיות באה עם מזרחים מהמזרח כפי שאליק נולד מן מהים? אני מזמין אתכם/ן לשיחה. ברצוני לדבר על מזרחיות מנקודת מבט אישית כסוציולוג ישראלי.

ישנן שתי גישות כלליות לדיון בנושא "מזרחיות". הראשונה טוענת כי המזרחיות באה עם המזרחים מהמזרח. השניה קובעת כי מזרחיות נולדה ונוצרה בישראל. כי מזרחיות היא צברית. נולדתי בישראל ונעשיתי למזרחי כחלק מהישראליות.

טענת הספציפיות ההיסטורית וההבניה החברתית של המזרחיות מניחה הנחות סוציולוגית והיסטורית. ההנחה הסוציולוגית מתחילה מהטיעון כי מזרחיות היא הבנייה חברתית, פוליטית ותרבותית שנוצרה ממשתני כוח חברתיים בישראל. זאת אומרת, יהודים שבאו מארצות "מזרחיות" עברו שינוי דרמטי בישראל. שינוי זה עיצב את יהודיותם בדיוק כפי שעיצב את מיקומם המעמדי והשפיע על הבנתם התרבותית והפוליטית. על כן, תוכנה ההיסטורי של המזרחיות נובע וקשור בקשר אמיץ להיסטוריה ישראלית; מזרחיות כהבניה חברתית היא תוצר של תהליכים היסטוריים ספיציפיים בישראל. בעיקרם, אלה הינם תהליכים הקשורים לכלכלה פוליטית של הקצאה לא-שיויונית של משאבי הון, סטטוס וכח בישראל.

אי אפשר להבין את שהתרחש עם יהודים מארצות מזרח-תיכוניות, צפון-אפריקאיות ואסיתיות מבלי להתייחס למה שקרה עם יהודים מארצות אירופאיות בישראל. יהודיותם של יהודים אירופאים עברה שינוי רדיקלי בישראל. כך גם מיקומם המעמדי, תרבותם ותפיסתם העצמית והפוליטית.

ביחד עם שינויים שחלו בקהילות יהודיות אלה עבר שינוי משמעותי על ערבים תושבי פלסטין. המפגש שלהם עם יהודים בישראל שינה את מיקומם המעמדי, את תרבותם ואת ההיסטוריה שלהם בפלסטין. מזרחיות, אשכנזיות ופלסטיניות הן אחיות, צבריות, תאומות אך לא זהות; הן גרות בישראל ופלסטין. בשיחה זו אדבר על מזרחיות מנקודת מבט אישית וכסוציולוג ישראלי.

 
 
 
מפגש II: המאבק וההגות המזרחית: בין מהות למיקום
ליהי יונה, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק

מאפיין בולט של כתיבה ושיח מזרחי הוא ההגדרה של הקבוצה המזרחית והמהות הטבועה בה. בשנים האחרונות ניתן לחזות בסוגים שונים של הגדרות כאלו, שהרבה מהן מתנות את היכולת להעניק צדק לקבוצה המזרחית באפשרות "לדעת אותה" כתנאי מקדים.

התפיסה המבוססת על הענקת שוויון מתוך הכרה בשונות של קבוצות אתניות או תרבותיות מאפיינת תפיסות צדק רב תרבותיות, אולם גם תיאוריות המבקשות לחתור תחת רעיונות רב תרבותיים נופלות לא אחת לעיגון הזהות המזרחית באדנים דסקרפטיביים ומהותניים. האם מהלך תיאורטי כזה הוא בכלל אפשרי?

במהלך הסמינר אציג באופן ביקורתי שני נסיונות כאלו לתאר את המהות המזרחית כקשיחה וניתנת לאיתור. בנוסף, עולה השאלה מה ניתן להרוויח מההשקעה בסוג כזה של מחשבה, ומה מאבדים בדרך? חוקרות וחוקרים רבים עמדו לאורך השנים על החשיבות והתועלת שבפוליטיקה מבוססת זהות, אולם במקביל גם על האתגרים שמציב רעיון הזהות והמהותנות הטבועה בו. בהתאם, חוקרים אלו הציפו את האתגרים שמציבות מסגרות של צדק (כגון זכויות אדם, חוקים למניעת הפליה) כאשר הן מתנות את הזכאות לסעד משפטי בתביעה שמתוך פוזיציה זהותנית.

הסמינר יבחן את המשוקעות המזרחית ב"שיח השונות" המזרחי, ויבקש לאתגר אותו הן במישור התיאורטי והן במישור הנורמטיבי, כפרויקט בעל פוטנציאל בעייתי הן עבור מזרחים כקבוצה, הן עבור מי שמצויים/ות על יותר מציר דיכוי אחד, והן על מי שחברים בקבוצות מוחלשות אחרות. לבסוף, ייבחנו מסגרות תיאורטיות אחרות שדרכן ניתן לקדם צדק ומאבק אנטי-גזעני שלא מתוך תפיסות זהות מהותניות אודות הקבוצה המזרחית. למשל, אעמוד על ההבדל שבין תיאור המהות המזרחית לבין תיאור מיקומם של מזרחים במבנה הסוציו-אקונומי בישראל כמסגרת אנליטית אלטרנטיבית.

***

מתדיינת:
נטלי לוי, דוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנהלת התחום 'אתגר החיים המשותפים' בשחרית ובמכון ון ליר.

 

 

 
מפגש III: מסורתיות ואתניות: מהתנהגות דתית מּחשדת לעבודת משמעות מעמדית
ניסים ליאון, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן
10.1.21

בהרצאה אנסה להציע מסגרת פרשנית סוציו-היסטורית לשני תהליכים חברתיים סותרים ומשלימים כאחד המלווים את הגוון המסורתי המזרחי בעשורים אחרונים בישראל: האחד הוא השחיקה בו לאורך השנים כזהות מדווחת והשני הוא הניסיון בן-הזמן לחדשו כזרם וכמקור השראה תרבותי. אנסה להסביר את הרקע לשחיקה במסורתיות המזרחית במאבק המתמשך בה, אם מצד כוחות דתיים אורתודוקסיים ואם מצד כוחות ליברליים חילוניים שהחשד והספקנות משמשים בידיהם ככלי בעבודת האתגור והפירוק של המסורתיות.

 

בד בבד אתעכב על מה ההקשרים החברתיים בני-הזמן שמתוכם מתפתחת מה שאכנה 'עבודת המשמעות של המסורתיות', קרי הרצון להפוך את המסורתיות מעניין של דיווח על דפוס התנהגותי קטגורי וכמסמן אתני למושג המבטא מהות ובשורה בכל הנוגע למרחב החיים הדתי/חילוני בישראל כחלק מניסיון לפרוץ נתיב פוסט-אורתודוקסי ופוסט-ליברלי. ניסיון זה, אטען, אינו מנותק מאפקט המוביליות המעמדית של מזרחים והתגוונותו האתנית של מעמד הביניים הישראלי

 
 
 

אקדמיה לשוויון ארגון חברות.ים 
أكاديمية من اجل المساواة منظمة التي تضم أعضاء 

Academia for Equality Members' Organization

info@academia4equality.com

  • White Facebook Icon
  • SoundCloud - White Circle
  • White YouTube Icon
  • Twitter - White Circle